#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. 1 אמר לו נאמן על אבא וכו' האם קבלו כדיין יחידי או אם עוד שנים (רש&quot;י ותוס')?	אמר רב דימי בריה דרב נחמן בריה דרב יוסף כגון דקבליה בחד (ויש עמו עוד שני דינים. לרש&quot;י קאי על ר&quot;מ דאפ' הכי יכול לר&quot;מ לחזור בו, לתוס' קאי על רבנן דרק בכהאי גונא דאיכא חדא לריעותא אינו יכול לחזור, אבל אם קבלו גם כדיין יחיד דאיכא תרתי לריעותא לכו&quot;ע יכול לחזור בו).	סנהדרין כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. 2 'א&quot;ל נאמן עלי אבא וכו' ר&quot;מ ואמר יכול לחזור בו וחכמים אומרים אינו יכול לחזור בו' במאי עסקינן במחול לך או באתן לך וכיצד הלכה?	"שמואל אמר מחלוקת במחול לך, אבל באתן לך לכו&quot;ע יכול לחזור בו.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן אמר באתן לך מחלוקת, הסתפקה הגמ' האם גם במחול לך מחלוקת או שבמחול לך לכו&quot;ע אינו יכול לחזור. רבא ודאי סובר שרק באתן לך מחלוקת אבל במחול לך לדברי הכל אינו יכול לחזור בו.</p><p dir=""rtl"">רב אשי אמר דשלח רב נחמן בן יעקב, באתן לך מחלוקת והלכה כדברי חכמים שאינו יכול לחזור בו.</p>"	סנהדרין כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: 1 מדוע נצרכו במשנה לחלוק האם יכול לחזור בו גם בנאמן עלי אבא וגם בדור לי בחיי ראשך?	"אם נאמר דפליגי בין באתן לך ובין במחול לך ניחא, דנאמן עלי אבא באתן לך, ודור לי בחיי ראשך בסתם הנשבעים שנשבעים ולא משלמים.<p dir=""rtl"">למ&quot;ד רק באתן לך מחלוקת סיפא נמי בנשבעים ונוטלים, ותנא תולה בדעת אחרים שפחות סמך דעתיה דמי יימר דמזכו לי, ותני תולה בדעת עצמו שיותר סמכה דעתיה, וקמ&quot;ל דבשניהם פליגי.</p>"	סנהדרין כד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כד: 2 מחלוקת ר&quot;מ וחכמים בנאמן עלי אבא וכד' האם נחלקו קודם גמר דין או אחר גמר דין וכיצד הלכה?<p dir=""rtl"">ומה הדין אם קנו מידו?</p>"	"ר&quot;ל אמר מחלוקת לפני גמר דין אבל לאחר גמר דין לכו&quot;ע אין יכול לחזור, ור' יוחנן אמר מחלוקת לאחר גמר דין אבל קודם גמר דין לכו&quot;ע יכול לחזור, וכן אמר רבא, וכן שלח רב נחמן בר יעקב {כדמתני בסורא} לאחר גמר דין מחלוקת והלכה כדברי חכמים.<p dir=""rtl"">בפומפדיתא מתנו הכי דשלחו מבי רב לשמואל לפני גמר דין וקנו מידו מאי, שלח להם שאין אחר קניין כלום ובודאי אינו יכול לחזור בו.</p>"	סנהדרין כד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: 3 משחק בקוביא מדוע פסול לעדות, ומה הדין אם יש לו אומנות אחרת, וכיצד הלכה?	"ר' יהודה ודאי סבר שאין בזה משום אסמכתא, אלא לפי שאין עוסקים בישובו של עולם, וה&quot;נ אם יש לו אומנות אחרת כשר. לריב&quot;ל ור&quot;י הסוברים שבכל מקום שאמר ר&quot;י במשנה אימתי בא לפרש דברי חכמים, אף דעת ת&quot;ק כן, וכן אמר רב ששת.<p dir=""rtl"">רמי בר חמא סבר שאף אימתי יתכן וחולק, וסובר שת&quot;ק חולק על ר&quot;י ואוסר אפ' אם יש לו אומנות אחרת והפסול של משחק בקוביא הוא משום אסמכתא, דאסמכתא לא קניא.</p><p dir=""rtl"">איכא תנא להדיא הסובר שאפ' יש לו אומנות אחרת פסול, ולרב ששת י&quot;ל דהוא ר' יהודה בשם ר' טרפון שאמר לא נתנה נזירות אלא להפלאה, ואף כאן יש משום אסמכתא.</p><p dir=""rtl"">מכל מקום אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר הלכה כרבי יהודה (כו:).</p>"	סנהדרין כד:		
